משפחת ענתבי ובניה במצרים – הסטוריה, סיפורים וזכרונות

בראשית המאה ה-20, לפלשתינא לא היה רבות להציע לתושביה. לעומתה מצרים, שכנתה הדרומית היתה ארץ פעילה בעלת מסחר משגשג שנהנתה מהשקעות בריטיות בזכות היותה קולוניה בריטית ומקום חנייתו של הצבא.

מכיוון שהיו בה גם יישובים יהודייים עתיקים בעלי מסורות רבת שנים, ירדו יהודים מהארץ וממדינות האיזור להתיישב ולחיות בה בשל הפרנסה והשגשוג שהיה ביכולתה להציע. בצורה פרוזאית ניתן לומר כאילו לא השתנה דבר מאז ימי בראשית המתוארים במקורותינו, בהם ירדו בניו של יעקב מצרימה לארץ גושן, לשבור שבר.

את התיאורים והתולדות של צאצאי שני הענפים העיקריים למשפחת ענתבי אודותם ידוע לנו, שילבתי כמעשה רקמה שזורה משילוב סיפורי זכרונותיהם ואוטוביוגרפית של זקני משפחתנו אשר הלכו לעולמם. כתביהם עדים בפני כאלף עדים בכל עת שאני פותח וקורא בם מחדש ובטוחני שקורא המאמר יחוש כאילו היו יושבים בעלי הזכרונות עצמם ומספרים בפניו את סיפורם, סיפור חייהם של יהודי מצרים.

לכניסה למאמר לחץ כאן >>