דף מידע מספר 16

תקציר תוכן הדף:

• יציאתו לאור של הספר "בין תככים למהפכה – מינוי רבנים ראשיים והדחתם בבגדאד, דמשק, וחלב 1744-1914 " – של ד"ר ירון הראל הוצאת בן צבי ירושלים תשס"ז.
  בספר נזכרים גם ר' אברהם ענתבי שהיה רבה הראשי של קהילת יהודי ארם צובא (חלב הסורית) משך 40 שנה , ור' יעקב ענתבי שהיה רבה הראשי של קהילת יהודי דמשק משך כשלושים שנה.
• הודעה על כנס יהדות מצרים שיערך באוניברסיטת בר אילן. יום העיון שעמד בסימן הנושא "יציאת מצרים השניה" סיפר על זיכרונותיהם של יהודי מצרים בעת האחרונה עד תום שהותם בה עם שנותיה הראשונות של הקמת מדינת ישראל.
• תמונות של רבנים מחלב ותמונות של רבנים בני המשפחה . על תיאור דמותו של "החכם באשי" נושא המשרה המסורתי מטעם השלטון העותמאני כראש הקהילה היהודית.
  שתי תמונות של ר' אברהם ענתבי המובאות בגליון זה מובאות כדוגמה לדיסאינפורמציה אשר חלחלה במשך השנים. לצערינו אין ככל הנראה ציור נאמן למראה הרב, והאיורים נעשו על פי דמותו של רב בשם דומה שחי בתקופה מאוחרת בכיובל שנים : ר' אברהם ענתבי – סקה. שהיה אף הוא רב שמוצאו מחלב.
• פרסום על דבר הרצאתי לתולדות משפחת ענתבי בדווחו של מר אברהם צפדיה , מראשי החברה הגניאולוגית הישראלית המדווח בבטאון החברה על "הכנס הבין- לאומי יהודי סוריה, היסטוריה זהות ומורשת"
• הכתיב הנכון של העיירה "עין טאב" , שם מקום מוצא המשפחה. על פי בירור שערך ד"ר ירון הראל בנושא זה , נראה שנכון יותר לכתוב "עין – תאב" ולא ב "ט" .
  משמעות השם בערבית בכתיב הרגיל הוא "המעיין הטוב, אולם לקסיקונים גיאוגרפיים בערבית רושמים את שם העיירה ב"ת" וכך מופיע גם במפות עתיקות.
  כיום שם העיירה הוא "גאזי-אנטפ" והיא נמצאת בדרום תורכיה בסמיכות לגבול הצפוני של סוריה.
• אילן יוחסין של הדורות הקדומים של המשפחה.
• אודות תיעוד מוקדם של בני משפחת ענתבי בספר המילה של שני מוהלים מחלב ר' ישעיה דיין ור' יצחק דיין אב ובנו. הם שרשמו את כל מי שמלו ותעדו בן למי הוא בעצם יצרו כעין "פנקסי קהילה" ולפיכך יש לנו תיעוד של המשפחות השונות.
  שם מופיעים גם רבים למשפחת ענתבי אולם מתגלה תופעה מדהימה של שבטיות בקרב בני המשפחה. כלומר לא כל הענתביים הם מאותה משפחה אלא תתי משפחות שהמשותף לכולם הוא המוצא – העיר "עין טאב".
  כדוגמה אני מביא מספר משפחות שמתעדים המוהלים : ענתבי – סקה, ענתבי – טבוש, ענתבי – דשי , ענתבי – תוואשי, ועוד ועוד. כמו כמו כן ניתן לראות תצלומים של כתב היד וכן פענוח לדוגמה של חלקו מכתב "חצי קולמוס" הספרדי שביצע ח' דניאל בינכר.

לחץ כאן לכניסה לדף >>