חכמה ומוסר בדמשק

נכתב ונשלח לאתר על-ידי ד"ר אליעוז חפר

תקציר

הרקע למחקר: עלילת הדם בדמשק ב- 1840 החלה כאירוע מקומי והייתה לזירת התגוששות בין מעצמות ולמאבקי כוח בין-מדיניים. יש הרואים בה את ניצני ההתעוררות הלאומית הציונית. אף שרבות נכתב אודותיה, חלקם של הרופאים בפרשה נשכח, למרות שלעדותם הועידו המעלילים תפקיד חשוב. אולם, מצפונו של אחד הרופאים לפחות עיכב את התפתחות האירועים. מטרת המחקר: בירור מעמדם ותפקידם של הרופאים בפרשת עלילת דמשק. המתודולוגיה: ניתוח מקורות היסטוריים ראשוניים. תוצאות ומסקנות: מן המקורות עולה כי בדמשק פעלו שלוש קבוצות שונות של מטפלים: מרפאים עממיים, רופאים מוסלמים ורופאים זרים בעלי השכלה אירופאית ברפואה. כל קבוצות המטפלים והרופאים הללו נקראו להעיד אודות מספר עצמות שנטען כי הן עצמות אדם ושרידי גופותיהם של הנזיר ומשרתו. האווירה העוינת ליהודים בדעת הקהל, כיווני “חקירת” היעלמותו של הנזיר ומשרתו ומגמתיות השלטונות לא הותירו בידי הרופאים ברירה רבה, במיוחד היות שהרופאים הזרים כיהנו במשרות רפואה רמות מטעם השלטון. אולם רופא אחד, לא נכנע ללחצים, הגלויים והסמויים, והעיד על פי (Dr. Amantia Lograsso) ד”ר אמאנטיה לוגראסו צו מצפונו ומיטב מקצועיותו אודות טיבן של העצמות שנתגלו, שלא היו עצמות אדם. מאמר זה יספר את סיפורו, יציג את הדרכים בהן התגברו המעלילים על טענותיו של ד”ר לוגראסו ויעלה השערה כיצד ייתכן שחתימתו המאשרת הוצאה ממנו במרמה.

לכניסה למאמר לחץ כאן >>

זכויות היוצרים על החומרים המפורסמים באתר שייכים לכותבים ו/או לכתבי העט בהם פורסמו. החומרים מוצעים לקהל הרחב לצורך קריאה אישית בלבד. כל שימוש מעבר לכך מחייב אישור בכתב מבעל זכויות היוצרים. אתר זה פעיל ללא מטרות רווח. במידה ונתקלתם בתוכן מפר זכויות יוצרים המפורסם באתר, אנא פנו אלינו ונדאג להסירו באופן מיידי.