|
|
תקציר תולדות המשפחה
נכתב ונשלח לאתר על-ידי ד"ר אליעוז חפר
Click here to read this article in English >> משפחת ענתבי נקראה כך על שום מוצאה מהעיר "עין-תאב" ("המעיין הטוב") מאזור דיאר בקיר שב"אסיה הקטנה". לאחר כיבושה על ידי הטורקים נוספה הקידומת "גאזי" לשמה, שפירושה "המנצח", וכיום שמה המודרני "גאזי-אנטפ" ומיקומה בדרום תורכיה סמוך לגבול הסורי. מספר מסרנים, ילידי ראשית המאה העשרים, שימרו מסורות שבעל פה על תולדותם ומוצאם. מורשת זו, קיבלו מסיפורי אבותם שלהם ובערוב ימם ישבו ותיעדו פיסות מידע שנצרו בזכרונם כל חייהם ומקומץ פרסומים וספרי קודש עתיקים שהותירו זקניהם. מסרנים אלו, בני דורו של סבי יעקב מרדכי ענתבי ז"ל, שיתפו ביניהם פעולה באופן חלקי, בעיקר בשנותיהם האחרונות , אך הלכו לעולמם בלא שיצליחו לגבש את פרי המידע הקולקטיבי שצברו לכלל גרסה אחידה של תולדותיהם. מסורות שהם מעלים בפנינו חלוקות באשר למוצאה הקדום של המשפחה : יש מהם הטוענים, שהאבות הקדמונים הגיעו לעין-תאב מגירוש ספרד בשנת 1492 (1,2,3), ויש הטוענים (4,5,6) שאבות המשפחה היו מוסתערבים: יהודים אשר ישבו באזור מימי בית ראשון ושני . כך או כך לא נדע לעולם מהו שם המשפחה המקורי. במאמרו של החוקר אברהם כהן טוויל מתוארות משפחות מגורשי ספרד בעין טאב במאה ה- 16. כהן – טוויל נוקב ברשימה מפורטת של שמות פליטי הגירוש מספרד המתיישבים בעיירה הקטנה עין תאב. אולם אם נמנתה משפחתנו עמן, שמה המקורי אבד לעולם ונותר ממנו רק הכינוי: "עינ-תאבי" היינו – שהגיע מעינתאב. הראשון שקיבלו הוא כנראה האב הקדמון ר' רחמים ענתבי (1554-1627), לאחר שירד מעין-תאב לעיר חלב. גם על פי המסורה לפיה מקור המשפחה ממשפחות המוסתערבים עתיקות היומין, נעלה חרס בידינו בשאלת שם המשפחה המקורי. שכן לרב מוסתערבים לא נקראו בשמות משפחה אלא זוהו בשמם הפרטי בנוסף לשם האב או מקום המוצא. דוגמאות מפורסמות לכך קיימות מתקופת התלמוד: הלל הזקן, ר' יונתן בן עוזיאל, ר' יוחנן בן זכאי, ר' אבדימי דמן חיפה ועוד. במאה ה- 19 וראשית המאה העשרים ניהלו שני מוהלים מחלב הרב יצחק דיין והרב ידידיה דיין, אב ובנו, פנקסי נימולים (7). בכתב יד זה המצוי בידיים פרטיות, ניתן למצוא תיעוד ל"שבטי" משפחות ענתבי שונות שחיו בחלב: תרזי-ענתבי, תוואשי-ענתבי, דשי ענתבי, כהן ענתבי, ויזכרו המוכרות ביניהן: טבוש-ענתבי וסקה-ענתבי (8). זוהי עדות נדירה לקיומם של שבטי משפחה שונים ולכך שענתיבי הוא שם כינוי נסמך. אולם בקרב משפחתנו, המתוארת במאמר זה מעולם לא נסמך לה אף שם נוסף , (ישנם נימולים הנזכרים כ"ענתבי" בלבד בפנקסי המוהלים). ייתכן וזהו רמז נוסף לכך שמקורה של המשפחה המתוארת הוא מוסתערבי קדום. על פי המסורה ר' רחמים, נכדם של המגורשים נולד בשנת 1554 בעין-תאב, וכאשר בגר ירד ממנה, לשבת בעיר חלב (Aleppo), בה קיבל את הכינוי "עינתאבי". חלב הוותה ישוב יהודי גדול היסטורי ועל כן כונתה "ארם צובא". מסורה משפחתית שעברה מדור לדור מפרטת את שושלת הרבנים שבאו לעולם מר' רחמים ענתבי: בנו הוא הרב יצחק רחמים (1624-1706), נכדו – הרב שבתאי יצחק (1669-1746), ונינו ר' יצחק שבתאי ענתבי (1721-1804). אולם רק אודות לנין, נמצאים סימוכין בכתב באמצעות שני חיבורים רבניים שחיבר1 ומכאן האסמכתא גם לשם אביו – ר' שבתאי ענתבי. ולכן, על אף שאין למסורות אלה יתדות היסטוריות לסמוך עליהן, קיבלתי אותן כלשונן מתוך הבנה, שתולדות אשר עברו מאב לבן ומסב לאב, אולי אין הם קושט דברי אמת, אך וודאי יש בו מרוח נשמת אפה של המשפחה ומאותה מורשת שבחרו דורות קדמונים להעביר לבאים אחריהם. (ראו לעניין זה את התייחסותו של אחד העם לדמותו של משה במאמרו אודותיו)2. 1 שני החיבורים נותרו בזכות בנו הרב אברהם ענתבי , אשר פרסמם לאחר פטירתו אהל יצחק , ליוורנו תקפ"ה (1825) (נדפס בתוך הספר יושב אוהלים לר' אברהם ענתבי) , וכן ספר בית אב, ליוורנו תר"ט (1849) (נדפס בתוך הספר פני הבית לר' אברהם ענתבי) 2 אשר צבי גינצברג , ("אחד העם") – על פרשת דרכים , אודיסא, י"א ניסן תרנ"ה.
אילן יוחסין של הדודות הקדומים – לרבני משפחת ענתבי
ביבליוגרפיה:[1] אפרים ענתבי (בן הרב אברהם יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר) : |
זכויות היוצרים על החומרים המפורסמים באתר שייכים לכותבים ו/או לכתבי העט בהם פורסמו. החומרים מוצעים לקהל הרחב לצורך קריאה אישית בלבד. כל שימוש מעבר לכך מחייב אישור בכתב מבעל זכויות היוצרים. אתר זה פעיל ללא מטרות רווח. במידה ונתקלתם בתוכן מפר זכויות יוצרים המפורסם באתר, אנא פנו אלינו ונדאג להסירו באופן מיידי.